יחידת דיור

יחידת דיור היא המונח התכנוני-משפטי המתאר דירה או מבנה מגורים עצמאי המיועד למגורי משפחה אחת, הכולל את כל המתקנים הנדרשים לתפקוד עצמאי - מטבח, שירותים וכניסה נפרדת. מספר יחידות הדיור המותר בבנייה על מגרש נתון נקבע בתב״ע ומהווה את אחד הפרמטרים המרכזיים בבחינת הכדאיות הכלכלית של כל פרויקט נדל״ני, שכן ככל שמותר לבנות יותר יחידות דיור, כך גדל היקף ההכנסות הפוטנציאלי של היזם. בפרויקטים של התחדשות עירונית, תוספת יחידות דיור מעבר למצב הקיים היא לרוב המנוע הכלכלי המניע את שיתוף הפעולה בין הדיירים הוותיקים ליזם, שכן הדירות הנוספות מאפשרות מימון עלויות החיזוק וההריסה-בנייה מחדש. גודל יחידת הדיור, פריסתה הפנימית ויחס השטח העיקרי לשטח השירות משפיעים ישירות על נוחות המגורים ועל ערכה בשוק. תקנים עירוניים קובעים לעיתים דרישות מינימום לגודל יחידת דיור, לתאורה טבעית ולאוורור, ובפרויקטים חדשים נהוג לשלב מגוון גדלים - מדירות סטודיו ועד דירות גן גדולות - כדי לענות על צרכים דמוגרפיים מגוונים בתוך אותו מגדל מגורים או מתחם.